GPT-6 Sol, הרצה 1 מתוך 10

אחד משני היסודות שתאוריית היסודות המוסריים מכנה „מכווני-פרט”, אשר „מתמקדים בהגנה על יחידים מפני פגיעה ומפני יחס לא הוגן”. השני היה הוגנות, שה-MFQ-2 מפצל לשוויון ולמידתיות.

במדגמים הלאומיים של המאמר, מי שקיבלו ציון גבוה יותר באכפתיות מיקמו את עצמם מעט יותר שמאלה, והיו דתיים במידה מעט פחותה, כשחמשת היסודות האחרים מוחזקים קבועים.

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר באכפתיות דיווחו על יותר דאגה אמפתית (r = .63), נתנו משקל רב יותר לנדיבות (.50) ולצדק חברתי ושוויון (.51) כערכים, והיו בעלי פחות תכונות פסיכופתיות (−.30).

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.

אחד משני היסודות שה-MFQ-2 יוצר מההוגנות של השאלון הקודם. המחברים מגדירים אותו „במונחים של מניע להדדיות מאוזנת, ליחס שווה, לקול שווה ולתוצאה שווה.”

מבין השישה, לו היה הקשר החזק ביותר למיקום עצמי בשמאל. אבל הקשר לא היה קו ישר: אנשים בשני קצות הסולם קיבלו ציון גבוה יותר בשוויון מאשר אלה שביניהם. במילות המחברים, „ליברלים נוטים להעריך שוויון בעוד שמרנים נוטים לתעדף מידתיות.”

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר בשוויון תמכו יותר בחלוקה מחדש של עושר (r = .56), נטו מעט פחות לרצות שקבוצות מסוימות יעמדו מעל אחרות (−.18), וקיבלו ציון גבוה יותר בסמכותנות שמאלנית (.58). שם הוא כמעט לא היה קשור למידתיות (.02): במילות המאמר, השניים „נוטים להיות אורתוגונליים יותר” באוכלוסיות WEIRD יותר.

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.

היסוד האחר שה-MFQ-2 יוצר מההוגנות של השאלון הקודם. המחברים מתארים אותו כ„עוסק בכך שתגמולים ועונשים יהיו פרופורציונליים לזכות ולראוי, ושהטבות יהיו מכוילות לפי מידת התרומה.”

במדגמים הלאומיים של המאמר, מידתיות גבוהה יותר הלכה יד ביד עם מיקום עצמי ימינה יותר, אף שהמאמר מתאר את הקשר כ„בצורת U הפוכה” ולא כקו ישר. זה היה גם היסוד שנקשר בחוזקה הרבה ביותר לדתיות פחותה.

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר במידתיות העדיפו חלוקה לפי זכות (r = .50), האמינו יותר שהעולם צודק (.29), ונתנו משקל רב יותר להצלחה כערך (.22).

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.

אחד משלושת היסודות שתאוריית היסודות המוסריים מכנה „מלכדים”, אשר „מתמקדים בשימור הלכידות הקבוצתית, בשמירה על גבולות לעצמי ולקבוצה, ובקשירת יחידים לקבוצות ולמוסדות גדולים יותר.”

במדגמים הלאומיים של המאמר, נאמנות גבוהה יותר הלכה יד ביד עם מיקום עצמי ימינה יותר ועם דתיות רבה יותר, אף ששני הקשרים היו חלשים יותר מאשר בסמכות.

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר בנאמנות תיארו את עצמם כנאמנים יותר לקבוצות שלהם (r = .78), היו קולקטיביסטים יותר (.59), ונתנו משקל רב יותר לנאמנות ולביטחון לאומי ומשפחתי כערכים (.50).

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.

אחד משלושת היסודות שתאוריית היסודות המוסריים מכנה „מלכדים”, אשר „מתמקדים בשימור הלכידות הקבוצתית, בשמירה על גבולות לעצמי ולקבוצה, ובקשירת יחידים לקבוצות ולמוסדות גדולים יותר.”

מבין השישה, לו היה הקשר החזק ביותר למיקום עצמי בימין. סמכות גבוהה יותר הלכה יד ביד גם עם דתיות רבה יותר.

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר בסמכות נתנו משקל רב יותר למסורת, לציות ולכבוד כערכים (r = .76) וקיבלו ציון גבוה יותר בסמכותנות ימנית (.69). המחברים ציפו שהם יקבלו ציון נמוך יותר גם בסמכותנות שמאלנית, וזה לא קרה (.06): התחזית האחת מתוך שמונה-עשרה שנכשלה.

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.

אחד משלושת היסודות שתאוריית היסודות המוסריים מכנה „מלכדים”, אשר „מתמקדים בשימור הלכידות הקבוצתית, בשמירה על גבולות לעצמי ולקבוצה, ובקשירת יחידים לקבוצות ולמוסדות גדולים יותר.”

מבין השישה, הוא נקשר בחוזקה הרבה ביותר לדתיות, והיה הקשור ביותר למרחק התרבותי של אוכלוסייה מארצות הברית: אנשים באוכלוסיות פחות WEIRD (מערביות, משכילות, מתועשות, עשירות ודמוקרטיות) תמכו בו באופן ניכר יותר. הקשר שלו למיקום עצמי בימין היה החלש ביותר מבין שלושת היסודות המלכדים.

זהו גם היסוד היחיד שהמחברים מזהירים מפני השוואת הציונים בו בין מדינות, משום שהפריטים שלו לא פעלו באותו אופן בכל מדינה; הפריט על התייחסות לגוף „כמו למקדש” פחות מכולם.

בפאנל המקוון של המאמר, שחבריו מילאו גם 18 שאלונים אחרים, מי שקיבלו ציון גבוה יותר בטוהר היו דתיים יותר (r = .72), נתנו משקל רב יותר לניקיון, לאדיקות ולמשמעת עצמית כערכים (.72), ונגעלו בקלות רבה יותר (.40).

מקור: Atari, Haidt, Graham, Koleva, Stevens & Dehghani (2023), „Morality beyond the WEIRD”, Journal of Personality and Social Psychology 125(5): ההגדרה היא מטבלה 2 של המאמר; הממצאים הם מהמדגמים הלאומיים שלו (מחקר 2 במאמר), 3,902 מבוגרים ב-19 מדינות, שענו על אותה שאלת שמאל-ימין כמו בתרשים שלמעלה, ומהפאנל המקוון שלו (מחקר 3, טבלה 9), 1,410 מבוגרים, 82% מהם אמריקאים, שמילאו גם 18 שאלונים אחרים. הממצאים של מחקר 3 הם מתאמים, מ-−1 עד 1: 0 פירושו שאין קשר, וסימן מינוס פירושו שציון אחד יורד ככל שהאחר עולה.